Categories
בלוג

בדיקות לא הורסות

רבים מכם שמעו בעבר את המונח בדיקות לא הורסות וככל הנראה לא הבינו את המונח ומה הן בכלל תפקידן של בדיקות לא הורסות. אז בראש ובראשונה נסביר שבדיקות לא הורסות תפקידן לבצע בדיקה בחומר או בחלק כלשהו או אפילו מוצר מוגמר מבלי לפגוע בו או להסב לו נזק שלאחר מכן לא יהיה ניתן להשתמש בו. למשל, אם ניקח בדיקת בטון לדוגמא, בה אנו יוצקים חתיכת בטון שלמה לתוך תבנית ולאחר מכן מעבירים אותה סדרה שלמה של מבחנים כאלה ואחרים כאשר אחד המבחנים הוא מבחן עמידות שבמהלכו מנסים לרסק את הבטון על מנת לקבוע את תקינותו והעמידות שלו בתו התקן הישראלי.

בדיקה זו למשל מוציאה את אותו מוצר מכלל שימוש וברור לכולם שלא יהיה ניתן לעשות שימוש בבטון הזה. דוגמא נוספת מגיעה מאחד התחומים המוכרים לכולנו: עולם התעופה. למשל אם נקח כנף של מטוס בהליך הרישיון של המטוס, נגלה כי היא עוברת בדיקת לחץ שמהלכה מקפלים אותה עד שהיא נשברת על מנת לראות שהיא עומדת בכל תקני הייצור וכמובן שלאחר ששברנו את הכנף לא נוכל להרכיבה על מטוס ולהשתמש בה. בדיוק בשביל זה נוצרו בדיקות אל הרס שכל תכליתן הוא בדיקה של המוצר מבלי להוציא אותו משימוש. ככלל מטרתן העיקרית של בדיקות לא הורסות הוא מניעת כשל ועייפות החומר של חומרים וחלקים וקבלת מידע על איכות וטיב החומר או המוצר בהתאם לגיל המוצר. 

מתי נשתמש בבדיקות לא הורסות?

אנו רואים ברחבי התעשייה שימושים בבדיקות הללו לאורך שלבים רבים בחיי המוצר החל מתהליך הייצור כאשר הבדיקות הלא הורסות מהוות סוג של בקרת איכות והבטחת האיכות של המוצר. בדיקות תקופתיות שאנו צריכים לעשות לחומרים וחלקים מסויימים על פי תווי התקן שלהם וכמובן לא רוצים להוציא אותם משימוש. בנוסף, בדיקות אלה נעשות כאשר אנו רוצים לבדוק חומרים ומוצרים לאחר תיקון תקלה כזו או אחרת לפני החזרתם לכלל שימוש. 

היכן בתעשיה נראה בדיקות לא הורסות?

ענפים רבים בתעשיה משתמשים בבדיקות לא הורסות כאשר חלק מאותם ענפים הם ענף הרפואה אשר צריך לבדוק את המכונות השונות שאותם הוא מתפעל כמו מכוני דימות וכדומה, ענף התעופה שבו צריכים צריכים כמעט בכל ביקורת לבצע בדיקות שונות בחלקי וגוף המטוס, ענף הבנייה שצריך לבדוק קונסטרוקציות ואיטום ועוד ענפים רבים אשר משתמשים  בבדיקות אלה.

מהן השיטות לביצוע בדיקות לא הורסות?

בדיקות לא הורסות מתבצעות במגוון רב של שיטות, דרכים ומכשירים כאשר כל בדיקה בודקת דברים אחרים ונכנסת לרזולוציות קטנות יותר. שיטה אחת היא בדיקה ויזואלית באמצעים שונים כאשר היא מתחלקת לשלוש רמות כאשר האחת היא באמצעות זכוכית מגדלת, השנייה שהיא מעט יותר מחמירה היא בדיקה בירוסקופית והשלישית היא באמצעות וידאוסקופ והיא נחשבת למחמירה ביותר ולכזו אשר יכולה לאתר פגמים עצמאית. בדיקה נוספת היא בדיקה רדיוגרפית שהיא מעט מזכירה בדיקת רנטגן כאשר במהלך הבדיקה עושים שימוש במצלמה מיוחדת אשר שולחת קרן שעוברת דרך המוצר הנבדק. בדיקה נוספת היא בדיקת האולטרסאונד שמבוצעת באמצעות גלי קול שמשודרים אלהמוצר ובדיקת החזרה והרציפות של גלי הקול מעידה על התקינות של המוצר או החומר הנבדק. עוד בדיקה הינה בדיקת חלקיקים מגנטיים שיעילה בעיקר כאשר אנו מחפשים סדקים בחלקים או מוצרים. טרמוגרפיה הינה עוד בדיקת אל הרס שפועלת על הפרשי טמפרטורה ובמסגרתה ניתן לזהו כל עצם שפולט קרני אינפרא אדומות וכל דבר שהטמפרטורה שלו מעל אפס מעלות.

מי רשאי לבצע בדיקות לא הורסות?

על מנת לבצע בדיקות לא הורסות יש לקבל רשיון לכך ממשרד התעשיה והמסחר שכן בדיקות אלה הן חשובות וקריטיות בחייהם של מוצרים, כלים וחומרים רבים ולעיתים בבדיקות אלה תלויים חיי אדם. לכן, חשוב מאוד שמי שמבצע אותן הינו טכנאי מוסמך שרשאי לבצע את הבדיקות הללו. ישנם כאמור רמות שונות של טכנאים שרשאים לבצע בדיקות ולכן חשוב שטכנאי שמוסמך לבדיקה הספציפית יבצע אותה שכן לא כל טכנאי רשאי לבצע כל בדיקה לא הורסת.

מעוניינים בביצוע בדיקות לא הורסות? מעבדות ישראל מתמחות בביצוע כל סוגי הבדיקות באופן המדויק, היעיל ועל פי כל התקנים הקיימים בחוק. נשמח לסייע לכם בשלבי הבדיקה השונים ולהעביר את המוצר שלכם את התקנים הנדרשים. צרו איתנו קשר ונשמח לענות לכם על כל השאלות ולתת לכם מענה מלא על פי הצרכים המדויקים שלכם כולל סוג המוצר, החומרים ממנו הוא עשוי, החלקים השונים המרכיבים אותו תוך עמידה בלוחות זמנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *